אסתר, אהוד, יורם, טלי והנכדים, חיה ומשפחתה,
מינה ומשפחתה, קרובים וידידים.
מלאה שנה להסתלקותו של שלום זכרונו לברכה וכיוון שביום שבו גמלתי חסד אחרון
בהלוויתו של שלום ז"ל, לא יכולתי להביע את רגשי הצער הכנים לכולכם כי דבקה
לשוני לחיכי ואבדתי את מלות הנחמה וההספד על אובדן חבר, ידיד, רע ואח לי
וכל שנשאר מרחשי החיבה והרעות שליווני מאז למעלה מחצי מאה שנות הכרות
וחיים עם שלום ז"ל נשאר עמוק בחובי.
עתה ביום השנה כשאנחנו עומדים מול קברו והלב בוכה, אומר לרעייתו אסתר
ולכולכם מוקירי זכרו, מילים שמהראוי היה להשמיעם בהיות שלום איתנו
מילים שאמורות להביע הוקרה לאישיותו.
היה בו היושר, התמימות, הענווה והצניעות, היה בו אור שהקרין על כל מי
שבא במגע איתו ושנזקק לאוצר הידע שהיה טמון בו, היה בו מזג טוב נח
ואופטימיות ללא גבול והיה בו היקר מכול היה בו האדם השואף לשלום.
האור שבקרבו האיר כאבוקה ולפיד בוער ששפע אהבת אדם והיה אור זה נישא
מכל התכונות הטובות שהיו נחלתו.
תכלית החיים הם המשך לשורשים של עם ישראל הנצחי ולאדם הבודד הקשור
בטבורו בנצח ישראל שמורה זכות להישאר נצחי,
אם בחייו שמו הלך לפניו
ואכן שמו הטוב של שלום זכרונו לברכה נשאר וישאר לקץ הימים.
שירת חייו באמצע נפסקה ולרגע היינו בערפל וחשכה כי גדול היה הכאב.
השארת לנו גדלות הנפש ואהבת האדם שהיו טבועים בנפשך והם ישארו
נטועים בזיכרון רעייתך אסתר שתאריך ימים, ילדיך, משפחתך וידידך.
יהא זכרך ברוך.