עברה כבר תקופה ארוכה,
אך אני עדיין לא מאמינה.
כיצד ייתכן שאדם כמו סבי
מת ונעלם מהעולם סביבי !?
אני זוכרת את סבא שאהב איתנו לטייל
וחשב תמיד איך יוכל אותנו לשמח ואיתנו לכייף.
פעם ארגן ביקור אצל חבר שפחלץ חיות,
ופעם ארגן ביקור באולפן טלוויזיה בתוכנית "תוסס".
אף פעם לא היה לו קשה, או בלתי אפשרי,
תמיד התפנה מעיסוקיו בשבילנו, אפילו באמצע העבודה.
איתנו בבית אהב ליצור דברים, לשחק, שיקופיות להקרין
ולא הפריע לו הבלגן שנוצר בעקבות הדברים.
הכאב על אובדנו גדול,
אך כשכואבים - אוהבים וזוכרים
וכך גם לנחמה זוכים.
