משה אהרון בוימגרטן ז"ל
(בוימגרטן, בומגרטן)
נולד בשנת תקע"ב נפטר בשנת תר"ל
1812-1877

משה אהרן נולד בעיר קרמזיר שבמורביה בשנת תקע"ב לערך ועלה ירושלימה
מישיבת רבו בעל החתם סופר בשנת תקצ"ד.;
הוא היה נכדו של הגאון רבי אברהם בוימגרטן (פרוסטיץ, גאלדשטיין)
מחבר "כפת המנעול" למדן מופלג.;
כשבא לירושלים קבע את דירתו ברחוב חברון בעיר העתיקה
שלא היה אז מיושבציהודים והוא סכן את עצמו ובא לגור שם לבדו. ;
מכיוון שרחוב זה סמוך יותר להר הבית. שם יסד את בית המדרש והישיבה
"אהל משה" לזכר רבו הגדול הגאון רבי משה סופר זצ"ל.
ועל ידי כך משך אחריו רבים אחרים שיקבעו גם הם את דירתם ברחוב הזה.
לא עברה עליו חצות לילה אחת מבלי שעסק בתורה ובאשמורת הבוקר
כבר קם לעורר בקולו הערב גם אחרים לעבודת הבורא.
מכיוון שלא רצה להתפרנס מ"החלוקה" היה מצבו דחוק מכריו שדלוהו
לצאת לחוץ לארץ, ולסדר לעצמו מעמד בעזרת קרוביו ומיודעיו
אך הוא לא שמע להם ואפילו לא רצה לתאר במכתבים לקרוביו את מצבו הדחוק מפני החשש של הוצאת דיבה על ארץ ישראל.
אולם כאשר גדלה דחקותו, נאלץ להכנע לשדולי חבריו והחליט לצאת את הארץ,
לשם סדור פרנסתו הוא נסע עד ביירות ומשהגיע לשם, התנחם על הדבר וחזר
לירושלים.
רבו הגאון  "החתם סופר" אמר - ציווהו לעלות לארץ ישראל,
 ואיך ימרה את פיו ויצא ממנה?
ומלבד זה הרי ידוע וברי לו לעצמו שלא הוסיף הרבה בידיעת התורה במשך שהותו
בארץ ולא הגיע לאותה מדרגת הבקיאות בש"ס ופוסקים כאשר קווה
הוא וגם אחרים עוד בהיותו בחוץ לארץ.
ולעומת זה חבריו בישיבה גדלו והצליחו והיו לרבנים גדולים ואנשי שם,
הוא החליט איפוא לחיות חיי דוחק להיות שכיר יום פועל שחור בארץ ישראל
מאשרלעזוב את הארץ. אפילו באופן זמני וכאשר בנו את בתי המדרש
ובית הכנסת של חורבת רבי יהודה החסיד השכיר עצמו כפועל נושא אבנים
ושאר צרכי בנין כדי להרוויח בעבודה את מחיתו,
והלילה היה לו למשמרת התורה. כאשר רוח לו קצת היה משתדל לשכור חצרות
מהערבים ולהשכירן לישראל הוא היה גם ממיסדיו של ביהמ"ד "דורש ציון"
וכאשר נוסד כולל אונגרן היה הוא אחד מראשיו.
משה אהרן נפטר בשנת תר"ל  ונקבר בהר ההזיתים .

מתוך הספר - החתם סופר ותלמידיו


ירישלים הבלחי נודעת עמ' 252
קורותיה של משפחת בוימגרטן דוד בוימגרטן בעל החנות הראשון
(1918) היה בנו של ר' משה אהרון בוימגרטן ר' משה בוימגרטן נולד בשנת תקע"ב
בקרעמזיר שבמורביה על שם עיר מולדתו כונה "רבי משה קרעמזירר"
משפחתו נמנתה על המשפחות המיוחסות בהונגריה בהיותו בן שלש עשרה שנה עזב
את בית אביו ואת משפחתו וגלה למקום תורה הוא למד בכמה ישיבות'
ולבסוף למד בישיבתו של בעל "החתם סופר" רבה של פרשבורג

החתם סופר כמו הגאון מוילנה הגר"א עודד את תלמידיו לעלות לארץ ישראל לירושלים
תלמידים אלה בעלותם ארצה משום "חיבת הקןדש" לא יצאו עוד מירושלים
והיו משומרי חומותיה כזה היה בוימגרטן חוקר ירושלים ר' פנחס גרייבסקי כותב
עליו בספר הישוב "זה האיש משה היה הראשון מהם מתלמידי החתם סופר שבא
ירושלימה בשנת תקצ"ד (1834) והוא היה הראשון שהעיז ובא לדור לבדו ברחוב חברון
על יד הר הבית החזיק באחת החצרות וקבע שם את דירתו ותמיד היתה
נקראת "חצר ר' משה מפרשבורג" ייסד שם את בית המדרש "אהל משה" לתורה ולתפילה
לזכר נשמת רבו הגאון ר' משה סופר ובזה משך רבים לבוא לדור שם

במקור אחר של פ. גרייבסקי ("לזכרון לחובבים" יז) מובאים יותר פרטים על האיש
בן כ"ב שנה היה כשעלה מהונגריה לארץ "ולא עבר עליו חצות לילה
ללא שהיה מתאבל על הגלות קרא הרבה ושנה ולא החזיק טובה לעצמו הצניע לכת ברח מן המחלוקת ומעולם לא אכל פתו לבדו עסק במלאכה ונטל על עצמו להיות
נושא סבל ובעת אשר בנו את בתי המדרש וביהכל"ס של חורבת יהודה החסיד
היה משכיר עצמו לשאת אבנים וצרורות למלאכת הבנין..."
:וחשוב יותר
היה משתדל לשכור חצרות מהישמעאלים היה עושה בהם תקונים וקובע מזוזות ומשכיר אותם
לישראל ר' חיים המבורגר מספר בספרו שלשה עולמות כי כאשר עלה ארצה סבו ר' משה המבורגר בשנת תרי"ז 1857 עם משפחתו מהעיר נובומסטה שבהונגריה
יצא לקראתם ר' משה אהרון בוימגרטן כדי לקבל פניהם משה המבורגר היה גם הוא
מתלמידי החתם סופר ובבואו לירושלים התיישב גם הוא ברובע רחוב חברון
בעיר העתיקה מעט לאחר מכן בשנת תרי"ח היו ר' משה בוימגרטן ומ המבורגר בין
המייסדים של כולל שומרי החומות בירושלים שהיה נקרא גם כולל אונגריף'
הבית הראשון שנוסד "הכולל" היה בתחילת רחוב הגיא לא רחוק מרחבת
הכותל המערבי בבית זה היו שני בתי כנסת אחד לפרושים ואחד לחסידים
הבנין נותר במקומו והוא נמצא ברחוב הגיא מעט צפונה מהמנהרה המוליכה
מרחבת הכותל' לרחוב זה


לדף מתוך הספר
מתוך הספר - ירושלים הבלתי נודעת
מאת שבתי זכריה
שבתאי זכריה מספר אודות
 משה אהרון באומגרטן


כתבה של משה אהרון בוימגרטן
בעיתון "החבצלת"