דברי תודה

פרופ' אריה ש.איסר
דברי תודה על קבלת פרס בן גוריון

כבוד נשיא המדינה מר שמעון פרס, כבוד הנשיא החמישי מר יצחק נבון, נשיא יד בן גוריון ונשיא ארגון חברי ההגנה בו אני ורעייתי חברים, הרמטכ''ל רב אלוף גבי אשכנזי, מר חיים ישראלי הנכבד יו''ר יד בן-גוריון ואורחים נכבדים. בראש וראשונה ברצוני להודות לחברי וועדת השופטים וליד בן גוריון על הפרס על שם דוד בן גוריון, האיש שחזונו בדבר הצורך בפיתוח מדבר הנגב והפיכתו לארץ נושבת מלווה אותי מתחילת דרכי עד עצם היום הזה. זה התחיל עם החלטתי ללמוד גיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולהתמחות בתחום חקר מי תהום אצל פרופ' י.ל.פיקרד, היועץ של שמחה בלאס שהיה יועצו של בן גוריון בנושא המים. חוויותי הראשונות בחקר מי תהום היו כאשר מורי פרופסור פיקרד התבקש על ידי שמחה בלאס לפי הוראתו של ב''ג לרדת לערבה ולממש את התיאוריה של פיקרד שניתן למצוא מי תהום באזור בו יורדים פחות מ 50 מ''מ גשם לשנה. הצטרפתי לפיקרד ולעוזרו זאב שיפטן כנהג ונושא כלים כשירדנו לערבה לקביעת הקידוחים הראשונים בבאר אורה וביוטבתה. לאחר מכן באה החוויה של פריצת המים מהקדוחים שעבור המתיישבים הראשונים הייתה בחזקת נס, משום שרבים מהמהנדסים והמדענים התנגדו לרעיונותיו של הפרופסור שלי ואפילו לגלגו עליהם. לוגין של לגלוג נשפכו עלי ועל עמיתי כאשר לאחר מלחמת ששת הימים הגענו למסקנה ממחקרינו בסיני, שמתחת לנגב וסיני מצויות במעמקי האדמה כמויות עצומות של מים ראויים להשקיה. כיום באזור הערבה לבד מנוצלים כ 60 מיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה, בחלקם הגדול מאותם מאגרים תת-קרקעיים. מציאת מים אלו הביאה למסקנה שאזורנו עבר שינויי אקלים חריפים שאירעו גם בתקופות ההיסטוריות. תקופות קרות היו לחות והביאו לפריחת האזור ואילו תקופות חמות הביאו להתייבשות ולמדבור. הערים הביזנטיות-נאבאטיות והטרסות החקלאיות הנטושות סביבן הן עדות לכך. פועל יוצא מתצפיות אלו הוא המחקר של הקשר בין ההתחממות הנוכחית של האקלים כתוצאה מתופעת החממה לבין שנות הבצורת שעוברות על אזורנו.

תודה נוספת מגיעה ליד בן גוריון שבנתה את המדרשה בשדה בוקר וכן על היוזמה לחקיקת החוק שבמסגרתו הוקם המכון לחקר המדבר. המדרשה היוותה את המנחת שעליו יכולנו לנחות ב1975 ולהקים את המכון לחקר המדבר ובמסגרתו את המרכז למשאבי מים. במרכז זה בעזרת תלמידי מירושלים רונית נתיב זכרונה לברכה ואילון אדר היום פרופסור אילון אדר יב''לא הגענו לאן שהגענו. ללא עוזרים אלו לא ניתן היה לבצע ולקדם את המחקרים בכל הקשור למשאבי המים השונים במדבר שלנו ובמדבריות העולם. בהקשר למשאבים אלו חזונו של דוד בן גוריון לפיתוח הנגב מקבל בימים אלו משמעות חיונית בקנה מידה בינלאומי. זאת כתשובה לנבואות הרעב הצפוי למיליונים רבים עקב השינוי האקלימי וההתייבשות של אזורים נרחבים בעולם, כולל אזורנו. לאור זאת פיתחנו במכון למשאבי מים את תיאוריית "הפיתוח המתקדם" משום שאי אפשר להסתפק "בפיתוח בר קיימא" כאשר מקורות המים הולכים ומתייבשים. זה גם נושא המחקר הנוכחי שלי שעוסק במדבריות העולם שמהווים כשליש מיבשות כדור הארץ אשר בתת הקרקע שלהם מצאו החוקרים מיליונים רבים של ק''מ מעוקבים של מים שפירים. מפעלים בינלאומיים עשויים לנצל משאבים אלו ולהציל מיליונים ממוות ברעב ובצמא. הנגב יהיה מפעל החלוץ (Pilot Project) למפעל הבינלאומי הזה ברוח חזונו של דוד בן גוריון של ''אור לגויים''. ואם מדברים על חזון אצטט את יהושפט הרכבי, אשר יום אחד התארח בשדה בוקר עם קבוצת מבקרים מכובדים ולאחר שסיפרתי על תוצאות המחקרים ועל תוכניותינו, סיכם הרכבי את הביקור במשפטים אלו: "ההבדל בין חזון לדמיון הוא שהחזון מבוסס על ניסיון וידע. אנחנו שמענו ד''וח על חזון שמוביל אל מעבר לדמיון". ואם מדובר על אירוח זו הזדמנות לומר תודה לרעייתי מרגלית שהצטרפה אלי במעבר לשדה בוקר ועסקה באירוח והסברה לאורחים שבאו מכל קצווי תבל. ותודות והערכה לבנים גיורא וגלעד שהשלימו עם היעדרויותיי מהבית לתקופות לא קצרות. וייזכרו לטוב גם הורינו שתמכו בנו בשנות הלימודים. ואסיים בכמה פסוקים מספר הנביא ישעיהו הכלול בספר הספרים, שהיה כה יקר לליבו של דוד בן-גוריון ושאמר עליו בספרו ''חזון ודרך'' - "שום ספר אחר לא מילא תפקיד כזה בחיי העמים כאשר עשה זאת ספר הספרים בחיי העם היהודי".
"אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם.
אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן;
אָשִׂים בָּעֲרָבָה, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר--יַחְדָּו. " (ישעיהו פרק מא).

ושוב תודה לכולכם שכיבדתם אותנו בנוכחותכם.