מנחם ברינקר היה פרופסור בחוגים לספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים,
פרופסור ללימודים עבריים מודרניים באוניברסיטת שיקגו, חתן פרס ישראל בחקר הספרות העברית והכללית לשנת תשס"ד
וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2008.


 מנחם ברינקר נולד וגדל בירושלים. אביו היה מנהל מחלקת התברואה בעיריית ירושלים ואמו עקרת בית.
למד בתיכון שליד האוניברסיטה. עשה את שירותו הצבאי בנח"ל, התיישב עם גרעין נח"ל בקיבוץ משגב עם,
והיה חבר הקיבוץ במשך שבע שנים. למד באוניברסיטה העברית, וקיבל תואר ראשון בפילוסופיה ובספרות עברית
ותואר שני בפילוסופיה, אותו סיים בהצטיינות ב-1960. בשנים 1965–1966 השתלם באוניברסיטת אדינבורו
ובאוניברסיטת אוקספורד. עשה דוקטורט באוניברסיטת תל אביב בהנחייתו של פרופסור בן-עמי שרפשטיין,
אותו קיבל ב-1974. נושא עבודת הדוקטורט היה "דמיון ואמנות בהגותו של ז'אן פול סרטר".
מ-1968 שימש כמרצה באוניברסיטת תל אביב,[1] ב-1983 עבר לאוניברסיטה העברית והתמנה לפרופסור חבר שם.
ב-1988 מונה לפרופסור מן המניין. ב-2000 פרש לגמלאות מהאוניברסיטה העברית כפרופסור אמריטוס.
לימד מספר שנים בסמינר הקיבוצים. עשה שבתונים כפרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד, קולומביה ושיקגו.
ב-1995 ייסד ברינקר את הקתדרה על שם הנרי קראון ללימודים עבריים מודרניים באוניברסיטת שיקגו,
ב-2005 יצא לגמלאות מאוניברסיטת שיקגו.
ברינקר חי עם בת זוגו ג'נט אביעד ולו בת. בנו גדי ברינקר נפטר בשנת 2010.


קורות חיים באתר: (2004)

נולדתי ב-20 לספטמבר 1935 (כ"ב אלול תרצ"ה) בירושלים לאבי, שלום, פקיד במחלקת התברואה בעירית ירושלים ולאחר מלחמת השחרור – מנהל המחלקה ולאמי, חיה, עקרת-בית. למדתי בביה"ס העממי "גאולה" ולאחר מכן בביה"ס "תחכמוני" שניהם ברשת הדתית-ממלכתית. סיימתי את בית הספר העממי בשנת מלחמת השחרור ולמדתי בתיכון שליד האוניברסיטה במגמה ההומניסטית. עם סיום הלימודים ב-1952 התגייסתי לצה"ל במסגרת הנח"ל בהכשרה ארצית של תנועת "המחנות העולים". לאחר בסיס-טירונים יצאנו להכשרה בקיבוץ מעוז חיים בעמק בית-שאן ומשם ב-1954 הצטרפנו לקיבוץ משגב-עם בגליל העליון. בקיבוץ הייתי חבר שבע שנים ועבדתי בלול, במטעים וכן שימשתי מזכיר-הקיבוץ. בתקופה זו פרסמתי מאמרים בביקורת הספרות בכתב-העת "מבפנים" ובעתון "משא". כן פרסמתי בבמות אלה שירים ותרגומי-שירה.

את לימודי האוניברסיטאיים החילותי עוד בהיותי חבר-קיבוץ ואת התואר השני עשיתי לאחר עזיבתי. סיימתי תואר ראשון  ב-1956 בספרות עברית ובפילוסופיה ותואר שני בפילוסופיה ב-1964. בשנים 1964-1960 לימדתי בסמינר הקיבוצים באורנים ובתל-אביב ספרות, פילוסופיה ויהדות. בסוף תקופה זו התקבלתי כאסיסטנט ואחר-כך כמדריך דוקטורנט באוניברסיטת תל-אביב במחלקה לפילוסופיה. בשנת 1966 זכיתי במילגת לימודים מטעם "המועצה הבריטית" ולמדתי באוניברסיטת אדינבורו ובאוקספורד ספרות, תיאוריה בלשנית ופילוסופיה. מדריכי באוקספורד היה הפילוסוף גילברט רייל. שבתי ארצה בשבועות ההמתנה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים ובמלחמה עצמה לחמתי במסגרת החטיבה הירושלמית באבו-תור ובעיר העתיקה. (חלק מחוויותי במלחמה מתוארות בספרו של תלמידי-לשעבר משה נתן ז"ל "המלחמה על ירושלים"). ב-1968 מוניתי למרצה במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב וב-1969 גם במחלקה לתורת הספרות הכללית שהייתי בין מקימיה. שירות רציף של כמחצית השנה כמעט במלחמת יום-הכיפורים עיכב את עבודתי האקדמית אך עם אישור עבודת הדוקטור שלי "דמיון ואמנות בהגותו של ז'ן פול סרטר" באוניברסיטת תל-אביב, ב-1974 מוניתי למרצה בכיר באותן מחלקות. נוסף לעבודתי באוניברסיטה באותן שנים ערכתי בשנים 1969 ו-1970 את השבועון הספרותי "משא", הייתי פעיל ב"תנועה לשלום ולביטחון" והקמתי את הירחון "עמדה" אותו ערכתי בין השנים 1974 ל-1978.  בשנת 1975 התחתנתי עם רחל (לבית רבינוביץ) ונולד בני גד. בין השנים 1976 ל-1979 הייתי בין מקימי האגודה הישראלית לפילוסופיה ושימשתי כיו"ר האגודה. בשנים אלה גם ערכתי, תרגמתי והוצאתי לאור שני כרכים של מבחר-כתבים מאת ז'ן פול סארטר.

ב-1979 יצאתי לאוניברסיטת הרווארד והרציתי בה במחלקות לספרות משווה ולימודי-היהדות. כתבתי את ספרי הראשון "מבעד למדומה: ייצוג ומשמעות ביצירה הבדיונית" שכלל עשרה מאמרים נפרדים אך קשורים ביניהם בבודקם כולם את הזיקות בין מציאות חוצספרותית או חוצאמנותית ל"מציאות" בספרות, בציור או בקולנוע. בשבע השנים שלאחר-מכן פורסמו חלק מן המאמרים בכתבי-עת אנגליים וצרפתיים וזכו לתגובות לא-מעטות. בשנים אלה המשכתי לעבוד כמרצה בכיר באוניברסיטת תל-אביב. ב-1983 עברתי לעבוד כפרופסור-חבר בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובמקביל עבדתי כעורך ספרותי בהוצאת "כתר" בה ערכתי שתי סידרות-ספרים: "יצירה ויוצרה" ו"מעו"ף: מחקר עיון ופרשנות". ב-1986 נפרדתי מאשתי רחל ונולדה בתי חגית.

באוניברסיטה העברית מוניתי ב-1988 לפרופסור מן המניין. הרצאה בכנס בינלאומי על תמטיקה בספרות שהרציתי בביה"ס ללימודים גבוהים בפאריס החזירה אותי למחקר ביסודות הפילוסופיים של תורת-הספרות ולכתיבת חמש המסות שנכללו בקובץ "האם תורת הספרות אפשרית?" ההרצאה הראשונה שניתנה באנגלית תורגמה אף לצרפתית ונכללת בכל שלוש האנתולוגיות הקיימות היום לביקורת פוסט-סטרוקטורליסטית באנגלית וצרפתית. היא ושני מאמרים שבאו אחריה זכו לשמחתי לתגובות ערות מצד עמיתים בפילוסופיה וספרות בארץ ובעולם. במקביל לעבודתי בתורת-הספרות ופילוסופיה (חיבורים על שפינוזה, הוסרל, ניטשה וסארטר) חזרתי גם למחקר בספרות עברית ובשנת 1990 פרסמתי את ספרי "עד הסימטה הטבריינית: סיפור ומחשבה ביצירת ברנר" שזכה לכעשרים מאמרי תגובה, שבחים ביקורת ופולמוס. בעקבות הספר הזה הוזמנתי לשאת באוניברסיטת ייל שלוש הרצאות במסגרת "הרצאות הזכרון לתרבות היהודית ע"ש פרנץ רוזנצוויג". נושאי ההרצאות ב-1994 היו "מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והגל הניטשיאני בספרות העברית החדשה במעבר המאות". רק בימים אלה אני מסיים את עריכתו הסופית של הספר שיצא (באנגלית) בהוצאת אוניברסיטת ייל וכן גם בגירסה עברית. מלבד ייל הרצתי גם בסטנפורד ובקולומביה.

בשנת 1995 פנתה אלי אוניברסיטת שיקאגו להקים קתדרה ותוכנית ל"לימודים עבריים מודרניים" באוניברסיטה זו ומאז אני עושה חמישה חודשים בשנה באוניברסיטה זו ושבעה חודשים בארץ. מלבדי משתתפים בתוכנית זו מרצים-אורחים מן הארץ והתוכנית כוללת מלבד לימודי השפה והספרות העברית גם את לימודי הציונות והתרבות הישראלית. עד 2000 המשכתי לעבוד בחצי-משרה באוניברסיטה העברית ואז יצאתי לפנסיה. "אירוע" זה הביאני לכנס את כל חיבורי הקצרים המבוססים בעיקרם על הרצאות בכנסים בינלאומיים בקובץ העברי "סובב ספרות: מאמרים על גבול הפילוסופיה ותורת הספרות והאמנות". קיבלתי פניות אחדות מהוצאות ספרים אוניברסיטאיות (הרווארד, שיקאגו וניו-יורק) להוציא אצלם גירסה אנגלית של הספר ואני שוקד בימים אלה על הכנתה.

ראיון שנערך עם מנחם ברינקר בשנת 1990

מנחם נפטר ב ז' באב תשע"ו (2016 ) - יהי זכרו ברוך